1והערים אשר נתן חורם לשלמה. ובספר מלכים אומ' כי שלמה נתן לחירם עשרים עיר בארץ הגליל, ואינו אומ' שנתן חירם לשלמה אלא עצי ארזים ועצי ברושים וזהב מ"א ט,יא! יתכן לפרש כי נתן חירם לשלמה ערים בארצו והושיב שם בני ישראל כדי להחזיק בהם, ושלמה גם כן נתן לחירם ערים בגליל; וזה היה לחזק הברית ביניהם. וזכר במלכים מה שנתן שלמה לחירם, וזכר בזה הספר מה שנתן חירם לשלמה:2ויחזק עליה. עד שכבש אותה:3ואלה שרי הנציבים אשר למלך שלמה חמשים ומאתים הרדים בעם. ובספר מלכים הוא אומר "חמשים וחמש מאות" מ"א ט,כג! השלש מאות היו מהגרים שהיו נציבים על שלשת אלפים ושלש מאות כמו שכתבנו למעלה דה"ב ב,א, ואלה המאתים וחמשים היו מישראל, שהיו נציבים על אותן השלש מאות גרים שהיו נציבים על השאר. ובספר מלכים מנה כל הנציבים כאחד – ישראל וגרים – והיו חמש מאות וחמשים. ובזה הספר לא מנה נציבי הגרים כי אם נציבי ישראל; כי נציבי הגרים מנה אותם בכלל שאר הגרים, שאמ' "שלשת אלפים ושש מאות" דה"ב ב,א, ועושי המלאכה לא היו אלא שלשת אלפים ושלש מאות כמו שאומ' בספר מלכים מ"א ה,ל – הנה השלש מאות הם הנציבים:4בבית דויד. דרך כלל; רוצה לומ': בבתי דוד:5כי קדש המה. ואע"פ שלא היה הארון כי אם באחד מהבתים המקודש לו, אע"פ כן חשב כל הבתים כמקודשים כיון שנכנס שם הארון; ואמ' "לא תשב...לי" מהיום ואילך כיון שבניתי לה בית. ולענין זה בנה לה בית, שלא תשב במקום הקדש; ואע"פ כן ישבה שם עשרים שנה עד שנגמרה מלאכת ביתו:6באה אליהם ארון יי'. זכר הארון בלשון נקבה; וכן "וארון האלהים נלקחה" ש"א ד,יז:7ולא סרו מצות המלך. תחסר מ"ם השמוש, ופי': ממצות המלך:8מוסד בית יי' ועד כלותו. גם זה תחסר מ"ם השמוש, ופי': ממוסד, כלומ': מיום הוסדו ועד כלותו נכונה כל המלאכה:9אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילות. פי': ולקח אותם הערים ועשה שם אֳנִי, כמו שאומ' בספר מלכים מ"א ט,כו:10ארבע מאות וחמשים ככר זהב. ובספר מלכים אומ' "ארבע מאות ועשרים" מ"א ט,כח! אפשר כי השלשים ככר זהב הוציאו בהוצאת הדרך: